Rapoo- It solutions & Corporate template

09-9523030

צור קשר

mazkirut_sh@shefayim.co.il

שלח דוא"ל

כאן מובאת תמצית ההיסטוריה של שפיים, על ציר הזמן תוך התייחסות לאירועים מרכזיים,וגם אירועיים קטנים מחיי יום יום- מתוך מטרה לנסות ולאפיין את אורח החיים בשפיים לאורך השנים, מה הרגישו מה חשבו ומה העסיק את חברי הקיבוץ...

נשמח מאד לעדכן את התמצית, לתקן טעויות ולצרף עוד ועוד פרטים ואירועים מחיי הקיבוץ,

תודה עמוקה לצוות הארכיון שדואג לאיסוף, תיעוד ושמירה של החומרים ההיסטוריים.

  
נובמבר 1927  - הקמת הקבוצה- קבוצת חברי הבחרות הסוציאליסטית  וגבעת השלושה יסדו את פלוגת הקיבוץ המאוחד, והתיישבו באזור ד' בהרצליה. מתוך מכתב שכתב יצחק גבירץ למלכה רעייתו: "בינתיים הסתדרו כמה עניינים..מחר בבוקר אנחנו (4 חברים) נהיה כבר בהרצליה ד'. אנחנו משתוקקים מאד להיות כבר מסודרים בהרצליה.... מחר נהיה שמה ונתחיל בסידור החיים החדשים, בברכת העבודה, שלך גבירץ".


חורף 1929  - יסוד "מכתב לחברים"- עם התגברות חוסר העבודה במקום עברו כמה חברים לנקודות אחרות מי לעזרה ומי להכשרה. על מנת לשמור על קשר יצא "מכתב לחברים" אין הכוונה למסירת ידיעות רשמיות אלא לספר לחבר במכתב על הנעשה בבית.


מאי 1930 - חברים חדשים- מתוך "מכתב לחברים" מס' 6: "מזכירות הקיבוץ העבירה אלינו 5 חברים מדמשק, רובם דוברי עברית. בואם מעמיד אותנו בפני הצורך בפעולה חינוכית מאומצת. איך תעלה המזיגה  בין דמשק ולטביה, ימים יגידו."


מאי 1930 - חשבונות- מתוך "מכתב לחברים" מס' 6: "חשבונות מסודרים מוסיפים הרבה: בראש ובראשונה – בטחון. בחודש מרץ עלה יום אוכל 6.25 גרוש. יום עבודה הכניס 22 גרוש.


ספטמבר 1930 - ילדים ראשונים-  לידת הילדים הראשונים נמרוד ועובד, מתוך "מכתב לחברים" מספר 5: "משמונה חברים גדלנו ל- 50, אנו מתבגרים. הופיעה שאלת המשפחה- זה יכול היה להיות דבר המפורר את החברה אולם כזאת לא קרה. עם הופעת הילד הראשון, נשקפת לנו שוב בעיית היחסים בתוך החברה".

 

אוקטובר 1930 - מעבר לאזור ג'- הפלוגה גדלה, המגרש בהרצליה ד' כלל מספר צריפים, סככה למכבסה ואורווה. מספר החברים גדל, יש צורך בחדר אוכל גדול ובמשק עזר, מתנהל מו"מ עם המוסדות המיישבים בעניין הקרקע. הפלוגה עוברת מהרצליה לגבעה באזור ג'.

 


נובמבר 1930- הקמת גן ירק - כאן מתרקם חלום העלייה להתיישבות של קבע. כן נבנים גן ירק, לול קטן, משתלה ורפת: פרה ראשונה במשק - מתנת אביה של רינה סמילנסקי חברת הפלוגה ואחותו של הסופר ס. יזהר .


אפריל 1933 - הקמת אפיק -מפעל לצינורות מלט. עובדים בשתי משמרות שהם 14 איש. קיבלנו הזמנה ל- 3000 צינורות.


יולי 1933 - בבית הילדים -מתוך יומן הפלוגה: "בבית הילדים נמצאים כיום 11 ילדים מהם 2 ילדות. הילדים הגדולים זקוקים כבר לטיפולה של גננת.. הילדים כבר מחכים לה, היצור המופלא הזה גננת מעסיק את דמיונם"


אפריל 1934 -בקשה מתוך יומן הפלוגה: "עובדי חדר האוכל מבקשים מהחברים לשבת במקומותיהם עד לקבלת המנה שתוגש יחד עם הכפות"


אפריל 1934 דו"ח מכינוס לענייני החינוך הקיבוצי לגבי המפגש של הילד עם ההורים, הדעות היו מחולקות: היו שחושבים שהמפגש צריך להתקיים ביית הילדים על מנת לאפשר לילד להרגיש את שלמות הבית. לעומת זאת היו שהדגישו את הצורך בפינה משפחתית שקטה, כדי לאפשר לילד להימצא כמה שעות מחוץ לרעש של בית הילדים, ואת החשיבות של פגישה עם אחים ואחיות.


ראשון במרץ 1935 -עלייה לקרקע- לאחר ויכוחים עם המוסדות המיישבים נקבעת אדמת "אל חראם" באזור שפיים של היום, שטח העלייה הוא 600 דונם.  מתוך יומן הפלוגה:  יום העלייה היה יום של מתיחות מוגברת במחנה, באותו היום הוקמו שני צריפים במחנה. הילדים עדיין נשארים בהרצליה ג'. הנקודה החדשה כונתה בפי החברים "השטח" ואילו הישוב באזור ג': "המחנה" (הבהרה של יצחק שץ)


אוקטובר 1935 -קידוח באר א'- לאחר תקופה ממושכת שהמרכז החקלאי לא הסכים לכלול אותנו בהקצבה לבאר. עד לקידוח הבאר נקנו מים בחביות מפרדס ליטוינסקי השכן. משאבה מיוחדת הוזמנה מחו"ל. לדעת המומחים הבאר שופעת מים: 270 מ"ק לשעה.


ינואר 1936 ההעברה לשטח-  מתוך העלון: "צריך להעביר מספר חברים לשטח (שפיים של היום), בעניין זה נתקלים בהתנגדות רבה מצד החברים פשוטו כמשמעו – לא רוצים לזוז מהמקום!..ידעו החברים שהאפרוחים לא יחכו באינקובאטור, והעולים לא יישארו באנייה עד שתתקיים אסיפה כללית."


פברואר 1936 - נעלמים מהאופק-  מתוך העלון: "בזמן האחרון קרו כבר כמה מקרים שחברים אינם מודיעים כלל, קמים ונעלמים מהמחנה לשבוע שבועיים, חוזרים ואורזים חפצים.. ופניהם לתל אביב. יש לגנות יחס כזה ומעשים כאלה. אין אנו מכריחים חבר לחיות בתוכנו וכטוב בעיניו יעשה."


פברואר 1936 -  מוצע השם שפיים -  ועדת השמות של הקרן הקיימת מציעה לקרוא לנקודת התיישבותנו שפיים. המשמעות של השם: "גבעות או רמות נוחות, רוחות קלות" (רוח צח שפיים). בספטמבר 1936 פנו מהקרן הקיימת במכתב:  עד היום לא קיבלנו מכם תשובה על מכתבנו אם הינכם מסכימים לשם "שפיים". במרץ 1937 טרם אושר השם באסיפה.


אפריל 1936 - פרוץ המאורעות-  בארץ אווירה של פרעות, נגרם הפסד כתוצאה מאובדן ימי עבודה.יריות והתקפות מכיוון פרדס ליטוינסקי.מחליטים על שמירה ב"שטח" (שפיים של היום) ו"במחנה" (אזור ג'), מבצרים את הצריפים בחבילות חציר ופונים למוסדות בדרישה להקמת בית בטחון.


יוני 1936 - הקמת מפעל זיפזיף-  מתוך העלון: "השבוע הגיעו 6 חמורים שהביאו בשכר מתימנים בתל אביב והחלו להוביל זיפזיף מחוף הים. אחרי ניסיון של 3 ימים מתברר שמספיקים בסך הכל 3 קוב זיפזיף ביום. החלטנו להגדיל את מספר החמורים עד 12. נמשיך בניסיון עוד שבוע ואז נוכל לסכם ולברר את האפשרות של המשכת המפעל".


ספטמבר 1936 - נקבע השם "ביטויינו"-  מתוך העלון: "על עיתוננו הפנימי עברו ימים של התחלה וניסיון, בהם הוא הסתפק בעילום שם. עתה, כשגדל והתחזק ומובטח לו קיום, הוא מתקשט בשמו ההולם והמתאים: "ביטויינו" ישמש שם זה ערובה נאמנה לביטוי נכון ואמיתי לחיינו ולמתרחש בתוכנו.


ספטמבר 1937 - חשמל- שפיים מוארת לראשונה באור חשמל, ובביטויינו: "יצאנו מחושך לאור גדול. בפעם הראשונה הואר חדר האוכל בשפיים באור חשמל."


ספטמבר 1937 - שלום כיתה א'-  כיתה א' ראשונה בת חמישה ילדים: עובד, אגה, אהרון, מירה ונאור.  המורה: מרים אורי-אמן ההחלטה להשאיר את הילדים בשפיים ולא לשלוח אותם ללימודים בחוץ היתה לא פשוטה. היה חשוב שחינוכם יהיה ברוח שלנו. על מרים נכתב: "אם היא תביא לתפקיד זה את המרץ וההתלהבות שהיא יודעת להשקיע בכל עבודה- תצליח ללא ספק גם כאן."


ינואר 1938 -מעבר הילדים- בביטויינו: "היה זה יום חג לחברים ועוד יותר לילדים. חודשים רבים ציפו הם ליום הזה. חלומות ואגדות נרקמו בחלומם הילדותי על ה"שטח" על שפיים."


אפריל 1938 - חנוכת המאפיה- חנוכת המאפיה: לחם טרי מדי בוקר. מתוך ביטויינו: "היום אכלה אוכלוסיית שפיים בפעם הראשונה לחם שנאפה במאפייה שלנו, למרות החששות הצליחו האופים לאפות לחם תאווה טעים לחיך". עבדו במאפיה: חיים גולדמן, מוסיה נדל, אליהו גרטל, הלל פראי ועוד.


מאי 1938 -חיסול המחנה באזור ג' אחרוני החברים עוברים לשפיים. המחנה הישן נמכר לסוכנות תמורת 350 לא"י. מתוך מאמר של יצחק גבירץ מ- 1965: "המחנה באזור ג' הוא אשר עיצב את דמותנו. כאן רכשנו ניסיון רציני במשק חקלאי, כאן רכשנו את הטרקטור והמכונית הראשונים."


אוגוסט 1938 "קרה לנו נס!" המאורעות התחדשו, נוקטים אמצעי זהירות ומגבירים את השמירה. מכונית של קבוצת חברים עולה על מוקש, האירוע הסתיים עם פצועים בלבד.


אוגוסט 1938 -מחסור בחציר- מתוך הביטויינו: "בגלל המחסור בחציר להספקת הבהמות מתבקשים החברים לא להחליף עתה את החציר במזרונים".


ספטמבר 1938 -הארבעה- בערב מוצאי שבת יצאו תשעה חברים למנוע התנפלות מתוכננת של כנופיית פורעים המשוטטת בביצות הפאליק (נחל פולג). ארבעה חברים נהרגו בעלותם על מוקש : דב בורקה גולדין, חובב מוגילביץ, מקס סייפרהלד וצבי יוחא.  יהי זכרם ברוך. האסון הנורא הטביע את חותמו על הישוב הצעיר.  סיפרה מרים אמן כי ההרגשה היתה כי במותם ציוו לנו את החיים וכי ראינו זאת כברית דמים עם האדמה, לזכרם ולכבודם הוקם בית הארבעה שנחנך ביום השנה למותם.


נובמבר 1938 -מנה מבריאה- מתוך ביטויינו: פלוגתנו יותר נכון חברתנו, ב- 11 שנות קיומה לבשה צורה ופשטה צורה. אין לנו שטח חיים אצלנו שלא חל בו שינוי בהתאם לדרישות הזמן. רק דבר אחד לעולם עומד: המנה המבריאה! צורתה וסמלה: ספל קקאו ופרוסת עוגה לארוחת המנחה. ומצויים שמרנים מיוחדים בחברתנו , אשר הפכו במרוצת הזמן את הרגלם זה למעשה טבע...הנה דוגמא: אחרי 3 שבועות פתאום הפתעה מגישים לי פרוסת עוגה. ריבונו של עולם הנני כבר בריא ואינני זקוק לזה! מתברר שאותה המטפלת עבדה לפני 3 שבועות ובאותו הזמן אמנם הייתי בן הנזקקים. על ועדת בריאות להכניס שינוי יסודי בשטח זה. סדר צריך להיות!" (חבר)


ינואר 1939 -ועדת ריהוט- מתוך ביטויינו: "בועדת ריהוט הוחלט להעביר בשבת מפקד של רהיטים בכל החדרים. לאחר מכן יקבעו תור ונוהג לסידור הריהוט בחדרים. מודיעים בזה שמהיום והלאה אין רשות לנגרים ולבעלי מקצוע אחרים לעשות רהיטים לחברים או לתת חומרים למטרה זו ללא רשות הועדה."

 


ספטמבר 1939 -חנוכת בית הארבעה- חנוכת בית הארבעה- ספרייה, רדיו, בית תרבות וחדר קריאה, בית הארבעה פורק בשנת 1991 והספיק לתפקד גם כבית ספר, חדר מורים, חדרי שינה של ילדי בית הספר, חדרי ציור ומלאכה, שיעורי ערב, כיתות אולפן, חדר מחול, מועדון, משרד בניין ועוד. עם הריסתו כתב בני כצלנסון כי בית הארבעה סימל יותר מכל פינה אחרת את שפיים שהיתה. ותמר שגיא כתבה כי גם אם המבנה נהרס הזיכרונות והתכנים יישארו איתנו.


דצמבר 1939 -זכות העבודה- במשך תקופה ארוכה התנהל מו"מ עם בעלי פרדס לטוינסקי על תנאי העבודה והשכר. חברי שפיים נאלצים להתפשר כי חוששים לאבד את מקור הפרנסה. חברי שפיים מתעמתים עם בעלי פרדס ליטוינסקי על זכותם לעבודה. בעלי הפרדס מזמינים משטרה בריטית והם מכים את חברות המשק בטוריות, אלות ורובים ולא חסו על המתעלפות. בסופו של דבר החברים ניצחו במאבק וזכו בעבודה. בשטח פרדס ליטוינסקי נשארה עד היום הטירה ובנין צומת ספרים שהיה בית אריזה.


מרץ 1940 הבשורות והידיעות המגיעות משטחי הכיבוש הגרמני והרוסי – מחרידות ועושות שמות בנפש החברים. גוברת הדאגה לבני המשפחה והקרובים. יש רצון לדעת מה נעשה שם, יש רצון לעשות משהו, אולי אפשר לעזור, להציל. אבל אתה כבול וחסר אונים.


ספטמבר 1940 -התרחבות- ד"ר רופין מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות מבקר בשפיים, הוא התרשם והתבטא כי לעיתים רחוקות יש לו הפתעה נעימה כזו, כלומר השתכנע שיש להמשיך בפיתוח המקום. הוא מאשר תוספת של 220 דונם קרקע לשפיים והמשק גדל מ- 600 ל- 820 דונם. בביטויינו צוין כי התוספת רחוקה מהמכסה המגיעה לנו. יהיה עלינו להמשיך ולטפל בתוספת קרקע.


אוקטובר 1941 -תקציב אישי ראשון -תקציב אישי ראשון לחברים 300  מי"א, מיל ארצישראלי, (המטבע בן 10 מילים היה ידוע בתור "הגרוש עם החור").  חבר יוכל להשתמש בסכום לפי ראות עיניו, לקבלו בבת אחת או לשיעורין.


אביב -1944 בית מרגוע - נפתח  ובו מקום ל- 24 מבריאים. ב- 11/8/44 נכתב בביטויינו כי כל המקומות תפוסים, וכן השבוע שוהה אצלנו השחקן יהושוע ברטונוב. לבית המרגוע  יצאו מוניטין בתור מוסד טוב.


נובמבר 1945 -פשיטה וחיפוש- אוניית המעפילים "ברל כצנלסון" נתפסת בידי הבריטים, לאחר ירידת המעפילים. בתגובה ללכידתה, מפוצצים כוחות הפלמ"ח את תחנות משטרת החופים בגבעת אולגה ובסידני עלי. בעקבות זאת ערך הצבא הבריטי פשיטה וחיפוש בשפיים אחר מעפילים, מראה שפיים עם חדירת הצבא הבריטי היה כשל נקודת אויב מבוצרת. החיילים ריכזו את החברים בבית העלמין כשהרובים מכוונים אליהם, החברים נדחפו והוכו פניהם של אחדים היו מכוסים דם. בנסיון לפרוץ את המצור נהרג אליהו ריינסקי שעל שמו נקראה גבעת אליהו.


ספטמבר 1947- שריפה בחדר האוכל- השריפה התרחשה בשעות היום, כנראה  כתוצאה  מניצוץ מארובת המכבסה. עד שנבנה חדר האוכל החדש אכלו החברים בסוכה ואחר כך בצריף חלופי, בביטויינו נכתב כי יש לציין את החברים שמקבלים את הצרות ברוח איתנה ובאורך רוח.


יוני 1948 קליטת מפוני בית הערבה-  שפיים קולטת את  מפוני בית הערבה, שפונתה בפקודה עקב כניסתו למערכה של הלגיון הערבי- צבא ירדן.


ינואר 1949 -הנחת היסוד לבניין חדר האוכל החדש- יותר משנה לאחר השריפה, הונח היסוד לבניין חדר האוכל החדש, חברי המשק לקחו גם הם חלק בבנייה.


אפריל 1949 -קליטת הקפריסאים-  קבוצה מעצורי קפריסין נקלטו ונשארו בשפיים: קרסל ושמחה לוין, אבא ובלה וייס, לוסיה וישראל רז, מוטל וגיטל טרון, אידה וחיים טננבוים, רעיה ותנחום קולשטרן, פסל ושבתאי זילברמן,  יצחק וברכה ירמוביץ, משה ואידה גולדמן, חיה ושמריהו  שינטוך.


דצמבר 1949 -יסוד המועצה האזורית חוף השרון- יסוד המועצה האזורית חוף השרון המאגדת בתוכה חמישה קיבוצים ושישה מושבים. ראש המועצה הראשון: היה מאיר בן שפר ממושב רשפון, אחריו כיהן יצחק גבירץ כראש המועצה תקופה קצרה ואחריו דוד אמן במשך 25 שנה ויוסיטו במשך 18 שנה.


אוגוסט 1950 -קליטת בנים- אסיפה חגיגית לאישור מחזור ראשון של בני שפיים לחברות.


מרץ 1952 -בתי קבע הקמת שיכון ותיקים א'- עשרים משפחות ראשונות נכנסות לשיכון ותיקים דירות עם מים זורמים – גודל הדירה 32 מ"ר.


אוקטובר 1952 -חנוכת חדר האוכל החדש-  מבנה חדר האוכל מבוסס על רעיונות אקלימיים וכולל גג נפתח. חדר האוכל משמש את חברי שפיים עד היום.

דצמבר 1952 - הפילוג- פילוג בקיבוץ המאוחד- שמונה משפחות עזבו לרמת יוחנן-  הפילוג נסוב על רקע חילוקי דעות בנוגע לדרכו  של הקיבוץ בהקשר פוליטי, מפ"ם מול מפא"י.

יוני 1953 -אסון טביעת שני ילדי כיתה א' בחוף הים- אסון טביעת שני ילדי כיתה א' בחוף הים:  אריה מירמן ואביגדור גורניצקי. מתוך ביטויינו: "אסון כבד פקד את משקנו, כאשר קבוצת ילדים ניתקה את עצמה מהכיתה שיצאה לכיוון הים עם המטפלות, נכנסו בריצה לים הסוער ותיכף נלכדו בגלי הים הסוערים.."


מאי 1955 -הקמת מכון חליבה- מתוך ביטויינו מס 789 :  "במכון סידורים המאפשרים חליבת 4 פרות ללא מגע ידיים.. במשך 10 ימים עמלו עובדי הרפת להרגיל את הפרות שתכנסנה ברצון אל המכון ע"י פיתוי הפרות באוכל טעים".


יוני 1955 -חלוקת ספר הפלמ"ח-  אבן פינה לספריה בבתי החברים  מתוך ביטויינו מס 791 : "זה זמן רב אנו חותרים להגשמת ההחלטה החגיגית שנתקבלה לפני זמן רב לרכוש את ספר הפלמ"ח לחברינו. עתה עם הופעת ההצעה של "למרחב" לאפשר לקוראיו לרכוש את הספר בהנחה גדולה, החלטנו להגשים את הדבר."


יולי 1955 -הקמת האמפיתיאטרון-מתוך ביטויינו מס 794 : "מפעל נאה וחשוב הוקם השנה במשקנו, הלא הוא האמפיתאטרון, המכיל כבר בשלב זה 1500 מקומות ישיבה, ואשר יוכל להכיל למעלה מ- 3000 איש. במפעל זה הושקע כסף רב..מקום זה יוכל לשמש לכינוסים גדולים והופעות אמנותיות עבור כל תושבי האזור." כיום מיועד האמפי להריסה למעט עמדת ההגנה שהוקמה ב- 1937 ומיועדת לשימור.


מרץ 1958 -צרור בקשות- מתוך ביטויינו: "עובדי המטבח מבקשים: חברים החוזרים מהעבודה מתבקשים לא לעבור דרך המטבח או דרך המרתף, כי הדבר מפריע מאד לעבודה. העוברים דרך המרתף מפזרים קליפות ולכלכוך אחר, ומי ינקה אחריהם? כיוון שחמשת השולחנות הראשונים שמורים במילא לעובדי השדה, מה החפזון וההכרח לקצר את הדרך על חשבון עצבי עובדי המטבח? עובדי הנהלת החשבונות מבקשים לא לפנות אליהם בענייני שיחות פרטיות. העבודה מרובה והם אינם יכולים להתפנות לכך."


אפריל 1958- כותנה- זריעת חלקה ראשונה ניסיונית של כותנה בשדות שפיים.  מתוך ביטויינו מס 880: "אחרי כמה שנים של היסוסים, הצטרפנו גם אנחנו אל זורעי הכותנה. זרענו 54 דונם מעבר למסילת הברזל.."


פברואר 1963 כניסת המקררים- רכישת מקררי סיביר "סיבירצ'יקים"


דצמבר 1972 - הקמת פוליכד – מפעל תעשייתי גדול ראשון בשפיים לאריזות פלסטיק בשיטת ניפוח.


אוקטובר 1973  מלחמת יום כיפור- במהלך הקרבות נפלו 6 חברי שפיים: סא"ל יואב ברום,  רס"ן זאב שפס, סרן עמירם פרידמן, סמ"ר קובי סטולוב, רב"ט רמי גולדברג, רב"ט קלמן נוימן.  הטייס צביקה טרון נפל בשבי הסורי.


יוני 1976- אירוח ועידת הקיבוץ המאוחד- הועידה ה-כ'-  מתוך עיתון דבר: "ערב הפתיחה החגיגית זיכה אותנו במראות יפים רבים, 60 הדגלים האדומים של 60 ישובינו נישאים בסך ע"י ותיקי קיבוץ שפיים וצעיריה.."


קיץ 1977- יובל לשפיים- שפיים חוגגת 50 שנה להיווסדה, ילדי הגן מברכים, גלי: "שהילדים ישנו בצהריים ולא ירגיזו את ההורים, אם ילד אחד יקבל מתנה אז שיתן למי שירצה."


פברואר 1982 -חלוקת טלפונים-  חלוקת טלפונים לכל חברי הקיבוץ, מספר הטלפון כלל 3 ספרות בלבד, ובתי החברים קיבלו מספרי טלפון עוקבים.


נובמבר 1982 -ביטול הלינה המשותפת-  הילדים עברו ללון בבתי ההורים, הביטול היה תוצאה של לחץ של אמהות צעירות שהגיעו לשפיים כרעיותיהם של בני המשק.


אוגוסט 1983  -חנוכת פארק המים- פארק המים הראשון בארץ.


פברואר 1985 - חידו נהרג -אל"ם אברהם חידו נפל בקרב במארב של מחבלים בלבנון במלחמת שלום הגליל. בן 40 שנים הוא היה במותו. הוא הניח אחריו את תמר ושני ילדים קטנים: רועי ומיכל. 
הרמטכ"ל משה לוי אמר על קברו הפתוח: "חידו היה גולני במיטבו. בעל ידע מקצועי, עשה את העבודה האפורה והרצופה בלי להתלונן, ממעיט במילים ורב מעשים. בפסגות שכבשה חטיבת גולני יש לחידו חלק רב".

 

מרץ 1995 -חנוכת בית ראשונים - נחנך בית ראשונים הכולל אולם מפגשים וחדרי ארכיון.


יוני 1995 -חוצות שפיים- חנוכת האזור המסחרי והמשרדים ב"חוצות שפיים"


20.3.2009 יום קובע בשפיים כחלק מתהליך השינוי וההתחדשות הוכרז על היום הקובע- לצורך שיוך דירות ופירות נכסים.התקבל מודל "רשת בטחון, חלוקה תלוית ותק וזכויות בנכסים ובדירת המגורים"

 

shefayim abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות